|
 |
|
|
 | הערבות ההדדית - לפרשות נצבים-וילך
מאת: מו"ר הרה"גיעקב אריאל שליט"א
כל ישראל ערבין זה בזה". - זו אינה מליצה גרידא, אלא הלכה למעשה. כל אחד מישראל ערב לחברו בקיום המצוות. מי ששמע כבר תקיעת שופר ויצא ידי חובתו, יכול להוציא ידי חובתו גם את מי שעדיין לא שמע. ואף על פי שהראשון כבר פטור והשני עדיין חייב, והרי אין הפטור יכול להוציא את החייב! אלא משום שגם הראשון נחשב לחייב, כי הוא ערב לחבירו שלא שמע עדיין; וכל עוד בעל החוב לא פרע את חובו, גם הערב נחשב עדיין לחייב כביכול. וכן בעבירות. "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". לפי אונקלוס והרמב"ן כוונת הפסוק לומר שחובת התוכחה נובעת מהערבות. המוכיח ערב לעבריין, וכל עוד לא הוכיחו, הוא נושא את חטאו, כאילו חטא בעצמו. אין אפוא מצוה פרטית ועבירה פרטית. כל מצוה שייכת לכולם, וכל עבירה חלה על כולם.
הערבות - בארץ ישראל
הערבות ההדדית הוכרזה בערבות מואב. בסיני התחייב כל אחד ואחד מאתנו באופן אישי לקיים את התורה. אמנם היינו שם כולנו יחד כאיש אחד ובלב אחד, ובכל זאת - כל אחד לחוד. בערבות מואב הפכה ההתחייבות לחיוב ציבורי. כל אחד אחראי לכולם, וכולם אחראים לאחד. אין לך כל מצוה ומצוה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות ... המשך |
|
