|
 |
|
 |
 | חופש ועול - לפרשת וארא
מאת: מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א. "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" – הפסוק מוסיף כי נוסף לציווי של משה ואהרון על פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל, ציוו גם את בני ישראל. איזו מצווה ציוו משה ואהרון את ישראל? הירושלמי (ר"ה י"ז, א) מסביר: "על מה ציוום? על פרשת שילוח עבדים". וצריך להבין, וכי היו עבדים לישראל במצרים? הרי בני ישראל עצמם היו עבדים לפרעה? אלא כוונה עמוקה יותר מסתתרת מאחורי מצווה זו.
מה קדם לציווי זה? "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: ...וַיְדַבֵּר משֶׁה לִפְנֵי ד לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם". מה התשובה של ד לשאלת משה? "וַיְדַבֵּר ד אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
לפני שמצווים את פרעה להוציא את ישראל ממצרים, יש לצוות את בני ישראל שיישארו בני חורין ולא יהיו ישתעבדו לאחרים. אדם שלא שואף להיות אוטונומי, להיות בן חורין – אין טעם לשחררו, שאפילו אם נשחרר אותו הוא יי... המשך |
|